כשאנחנו שומעים את המילה פרוביוטיקה, אנחנו לרוב חושבים על הכדור הזה שממליצים לנו לקחת במצבים בהם אנחנו נוטלים אנטיביוטיקה או על היכולת שלה לסייע בתפקוד תקין של מערכת העיכול.

אז כן, פרוביוטיקה בהחלט עוזרת לאזן את מאזן החיידקים החיוביים שנפגעים כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה והיא כבר מזמן נמצאה, כיכולה להסדיר את מערכת העיכול בכללותה, היות ומחקרים הראו שלחיידקי המעי תפקיד קריטי בפירוק נכון של המזון, הפחתת נפיחות בטנית
ועיכול טוב יותר של המזון שאנחנו אוכלים.

עם השנים והתקדמות המחקר בתחום, אנחנו לגמרי מבינים שהפרוביוטיקה של היום, כבר הרבה יותר מתוחכמת ממה שהיא הייתה פעם והיא ממש לא קשורה רק לזה. 

אז איך בעצם הכל התחיל?

אי שם בתחילת המאה הקודמת, התחילו מדענים להבין כי ישנם חיידקים שמקורם במעי אשר משפיעים על הבריאות והחולי שלנו, 50 שנים עברו ובשנת 1953 גילו מדענים לראשונה את מבנה ה-DNA האנושי, דבר שאפשר להבין את הצופן הגנטי של כל אדם. 50 שנות מדע אחר כך בשנת 2003, הגיעו לסיומו פרויקט הגנום שהתחיל ב1990 ואשר היווה הבטחה גדולה למציאת טיפול מותאם למחלות, על ידי פיצוח הגנום האנושי.

הפרויקט אפשר להבין את הגורמים למחלות גנטיות, על ידי בירור רצף ה-DNA של בני האדם ובכך בעצם התאפשר לנו להבין איך פועל גוף האדם וגם להתחיל להכיר טוב יותר את החיידקים שחיים בגופנו ואת השפעתם עלינו.

עושים קצת סדר בחיידקים

ישבנו לשיחה קצרה עם הדס צימרמן, התזונאית הקלינית של מייבן, שתעשה לנו קצת סדר בדברים ותספר על ההתקדמות במחקרים הקשורים לחיידקים שקיימים בגופנו, כי מסתבר שיש לנו דרך להשפיע עליהם וכך גם על התבטאות הגנים שלנו.

"המחקר המואץ בנושא המיקרוביום שהגיע אחרי פיצוח הגנום האנושי, אומנם עוד לא מסביר במלואו את מורכבות הגנום, אבל כן מתחיל לאפשר לנו להתאים תזונה ותרופות, כך שהם יתמכו בשגשוגו. היות ולטריליוני החיידקים שנמצאים במערכת העיכול, יש גם גנום משל עצמם והוא גדול פי מאה מזה האנושי, אנחנו יכולים להשפיע עליו דרך מערכת העיכול וכך גם להשפיע על הגוף בכללותו" הדס משתפת.

האם אפשר לשנות את הגנטיקה שלנו?

"אין לנו יכולת להשפיע על הגנים שלנו, אבל היות והיום אנחנו כבר יודעים כי לסוגי החיידקים שמשגשגים במעי שלנו ישנה השפעה על מחלות שונות, שיפור הבריאות הכללית מתחיל בין השאר מהימצאות חיידקים טובים במערכת העיכול שלנו" לדבריה של הדס. 

אז אם זה המצב כדאי שנתחיל להשפיע עליהם לטובה, הדס משתפת איך עושים את זה: 

תזונה עתירת סיבים תזונתיים – כלומר אכילה מרובה של ירקות ופירות על קליפתם, דגנים מלאים, בדגש על כאלה שהחיידקים אוהבים במיוחד, המכילים סיבים בשם אינולין כמו ארטישוק ירושלמי, בצל, שום, קטניות, בננות ועוד.

פעילות גופנית – במחקרים שבדקו ספורטאים נמצא כי שמירה על פעילות גופנית קבועה משנה את מגוון החיידקים במעי, על ידי העלאת מספר החיידקים הטובים מה שלא משאיר מקום לחיידקים "הרעים".

מיקום מחיה גיאוגרפי  – אשר יש לו השפעה על אורח החיים, תזונה, מזג אוויר ועוד, גם נמצא כמשפיע על סוגי החיידקים שיהיו נפוצים במעי של כל אדם.

פרוביוטיקה – אכילה של מזונות פרוביוטיים כמו יוגורט פרוביוטי (לרוב בייתי) או ירקות מותססים וכמובן נטילה של תוספי פרוביוטיקה המתמקדים בשיפור מגוון החיידקים במעי, יכולים להשפיע על אוכלוסיית המיקרוביום לטובה.

פרוביוטיקה ממוקדת מטרה

הדס מסכמת "אם בעבר כשהיינו נוטלים תוסף פרוביוטיקה, היה מדובר בתוסף המשפיע על מערכת העיכול בצורה כללית, המחקרים בשני העשורים האחרונים הופכים יותר ויותר ממוקדים. מחקרי מעבדה הראו כי העברת חיידקי מעי מעכברים רזים לעכברים שמנים, שינה את המיקרוביום שלהם לטובה והם רזו, שזה כשלעצמה תגלית מדהימה".

תוסף ה-PRIVATE BOOST מורכב מאותם חיידקים, שנחקרו בהמשך גם במחקרים קליניים שנערכו על בני אדם ואשר הצביעו על ירידה במשקל ובהיקפים, בנוסף לשיפור במדדים ובהרגשה הכללית בקרב הנבדקים.

הפורמולה הייחודית שפיתחנו ב-MAYVEN מכילה את הרכיב הפרוביוטי הפטנטי IMC 510, אשר נבדק בהקשר של תמיכה בתהליכי ירידה במשקל ובשמירה על משקל גוף מאוזן.

אם פעם התאמה של פרוביוטיקה ממוקדת מטרה הייתה בגדר חלום, היום החלום הזה כבר כאן ועל ידי נטילה של תוסף באופן יומיומי, אנחנו בהחלט יכולים לשנות את אוכלוסיית החיידקים ששוכנת אי שם במעי.